Vestea morții lui Zeev Schwartz președintele Organizației Reprezentative a Israelienilor de Origine Română care Trăiesc în Israel (H.O.R), în noaptea de luni 29 spre marți 30 iulie 2024, a căzut ca un trăsnet pentru noi toți.
Zeev a dispărut în plină activitate. S-a implicat în toate problemele care se iveau și a contribuit eficient la rezolvarea lor.
Pe 21/07/24 a avut loc ședința Comitetului de Conducere H.O.R., unde la propunerea lui Zeev s-au luat hotărâri importante legate de activitatea viitoare a organizației.
Luni 29/07 a scris diverse scrisori, a vorbit la telefon cu o parte dintre președinții de filiale despre problemele organizației care-l preocupau. Se gândea să anunțe o nouă ședință. Și asta a fost tot. Cu aceste gânduri, pe nesimțite, în timpul nopții a trecut, neștiut de nimeni, în neființă. Zeev mai avea încă multe de spus și de făcut.
Zeev Schwartz (z.l) a condus Organizația peste 25 de ani. Printre numeroasele acțiuni din acești ani coordonate de Zeev Schwartz (z.l) perite amintite:
H.O.R. s-a ocupat de originarii din România ajunși la o anumită vârstă, dar și de a doua și a treia generație. În perioada 2008-2010 s-au acordat ajutoare materiale originarilor din România cu venituri mici.
De două ori pe an s-au organizat excursii de 3-4 zile în cele mai frumoase locuri din țară.
S-au comemorat victimele Holocaustului: Struma la Așdod,
Mefkure la Petah Tikva, Ziua Holocaustului din România (9 octombrie, zi stabilită prin lege în 2004) în România. În România Zeev Schwartz, ca reprezentant al H.O.R., a vorbit la Memorial unde a depus și o coroană și la sesiunea specialădedicată Holocaustului din Parlament.
În numele HOR, Zeev a luat atitudine împotriva actelor de antisemitism din România, cum ar fi: existența Cuibului Legionarilor din București str. Negruzi nr 1( subiect ridicat de preș. Zeev Schwartz în ședința parlamentului român), profanarea de morminte în cimitirele evreiești din România; încercările de reabilitare a mareșalului Antonescu a cărui bust se află la Muzeul de Stat din Curtea de Argeș și ca și cum nu ar fi destul, viceprimarul Bucureștiului, Bodulescu, a cerut insistent să se construiască bustul lui Antonescu în capitala României pe care să fie scris „eroul neamului”. Foarte importante sunt acțiunile H.O.R. pentru ca și supraviețuitorii Holocaustului imigrați în Israel după 1953 să primească aceleași drepturi ca și cei veniți înaintea acestei date. În acest scop H.O.R. s-a adresat, în 2015, Tribunalului Suprem
(BAGAȚ). Ca urmare a acestei acțiuni, Tribunalul Suprem a apelat la ministrul de finanțe, pentru a motiva această situație. Răspunsul a fost că nu au buget suficient. H.O.R. a hotărât să lupte în continuare în acest sens.
Printre altele acesta este motivul pentru care în fișa de înregistrare la recensământul inițiat de H.O.R. (pentru prima oară în țară) una din rubrici se referă la anul emigrării. Recensământul are ca scop și o mai bună cunoaștere a originarilor din România. De nenumărate ori la sediul central au fost primiți personalități din guvernul României si Israelului aflați în funcțe în perioada respectivă. Zeev Schwartz nu a lucrat singur. El a fost ajutat de președinții de filiale și de membri Comitetului Executiv H.O.R. în toate acțiunile pe care le-a întreprins. Este important de menționat că în toate scrisorile
legate de H.O.R. el semna:
„ În numele Comitetului Executiv Zeev Schwartz președinte”
Fie-i memoria binecuvântată.
Zeev Schwartz
1936 - 2024
Larevedere drag prieten
Îmi este foarte greu să scriu aceste rânduri și să mă obișnuiesc cu ideea că nu vom mai vorbi. Nu pot să realizez că nu mă vei suna și telefonul tău este mut. Ne-am cunoscut la H.O.R. dar cu timpu ne-am apropiat. Mi-ai povestitdespre Transnistria, unde copil fiind ai cunoscut viața grea din lagăr. Mi-ai povestit despre familia ta de care erai atât de mândru: despre soția ta, fetele tale, nepotii și strănepoții. În ultimii ani am funcționat ca adjunct cu problemele financiare, salarii, relații legate de activitatea financiară a H.O.R. În aceste domenii am colaborat foarte bine și sfaturile tale mi-au fost mereu utile. Ai fost apropiat de familiile noastre și asta nu se poate uita.
Fie-ti memoria binecuvântată
Moni Sainstein
מי אנחנו?
על שאלה זו עונה -יו"ר ארגון התאחדות עולי רומניה
(H.O.R) - זאב שוורץ
HOR התאחדות עולי רומניה
הוקמה לפני יותר מ -65 שנה ועד היום טיפלנו בבעיות של יוצאי רומניה כמעט 350.000 נפש. הגעתי לארץ ב -1965 ,לפני 20 שנה מוניתי ליו"ר התאחדות עולי רומניה
בכל השנים האלה למדתי להכיר ולהעריך את העדה בהתאם לתקופות והצרכים הדריך אתכם בצעדים הראשונים בארץ, ועזר לכם לחיות בישראל.
יחד עם זאת, שמרנו על אחדותנו כיהודים רומנים, שמרנו על שפתנו וכבדנו את תרבות המדינה ממנה באנו.. יש לנו בעדה אנשים שהצליחו בכל התחומים: צבא, חקלאות, מדע ,אומנותובפוליטיקה בודדים, אנו גאים כי בינינו גם חתני פרס נובל וגם פרסי ישראל
בתחומים שונים.
בהתחלה,
HOR התמודד עם המהגרים. ובראייה של נוסטלגיה אני נזכר במדריך הכתום, מדריך בעריכת H.O.R. בשנות ה -60, מצאתי אותו אצל אחותי, שהיגרה בשנות ה- 50. מדריך זה כלל את החלקים הראשונים של המידע הדרוש כדי להשתלב ואפילו ביטויים עבריים נפוצים הדרושים בחיי היומיום, קניות, בנק, רופא ועוד.
אני זוכר את הטיילת של רחוב דיזינגוף בשבת בבוקר ואת קיוסק הלוטו, שם היה רומני שהיה מוכן לספר לנו מה שרצינו לדעת,ואת קפה לונדון עם העוגות המיוחדות. ואת בית הקפה- רוול, או מאוחר יותר בכסית, ששם פגשנו את השחקנים, הזמרים, הציירים מהעדה הרומנית ,אני חושב על עין הוד, הכפר שבו אסף מרסל ינקו את האמנים המוכשרים ביותר, ברובם רומנים. עכשיו ישנם זמנים אחרים
וצרכים אחרים. מי שעיין פעם במדריך זה , היום הם אנשים עם ילדים ונכדים, המשולבים היטב בחיים הישראליים. אנחנו לא יודעים הרבה על כולנו, אבל לכל אחד מאיתנו יש הרבה גאווה. בגלל זה, חשבנו על הוצאת עלון אשר ישקף את כל המידע והאינפורמציה אותה אנו מעוניינים להעביר לחברים ואת כל המידע אותו אתם מעוניינים לפרסם
מחשבות
אני חושב על הגירת היהודים ממוצא רומני, שנקראת -"עליה עם נעלי גומי
רבים מהם הגיעו לתפקידים חשובים במדינה אך הסתירו את מוצאם הרומני. כל עוד הם היו בתפקיד , הם לא דיברו רומנית והם לא היו מעוניינים בפתרון בעיות "העלייה" שלנו. פנינו שוב ושוב לשלטונות וממשיכים לנסות לפתור חלק מבעיות "העלייה" שלנו
דוגמה לכך תהיה טביעת 2 האוניות : סטרומה ומפקורה באשדוד, על שפת הים, נמצאת אנדרטה לזכר קורבנות סטרומה, מידי שנה ההנצחה מאורגנת על ידי יהשוע זאנטונג יושב ראש סניף התאחדות עולי רומניה באשדוד
מאות אזרחים ישראלים ממוצא רומני מכל רחבי הארץ משתתפים באירוע
בפתח תקווה, בפארק יפה בעיר
הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות מפקורי.יו"ר מוני שינשטיין יו"רסניף התאחדות עולי רומניהבפתח תקווה מארגן את הנצחתם של אלה שנספו בטרגדיה זו
בארגון טקסים אלה, יו"ר סניפים משתפים פעולה עםהתאחדות עולי רומניה וגם עם הרשויות המקומיות. הגשתי אינספור בקשות להנצחת האנדרטאות מממשלת ישראל, אך לצערנו לא קיבלנו תשובה עד היום. רק אנחנו הרומנים מתאספים בטקסים האלה כדי לבכות את המתים שלנו.
כאן אני רוצה להזכיר שהקונגרס הציוני הראשון היה ב- 30-31 בדצמבר 1881, 16 שנים לפני קונגרס באזל שארגן תאודור הרצל, אבל זה לא מוכר.
פשוט, ההיסטוריה שלנו נגנבה ...
ב"יד ושם " המקום שניתן לזכרם של 350 אלף קורבנות השואה ברומניה הוא קטן מאוד.
באחת המשלחות הרשמיות באושוויץ - שם השתתפתי כנציגה של התאחדות עולי רומניה לרגל יום הזיכרון לשואה - הייתה לי ההזדמנות לדבר עם מר אבנר שלו, מנכ"ל "יד ושם" והתלוננתי על כך שאין התייחסות מספקת לקורבנות יוצאי רומניה,
תשובתו הייתה: זו פעם ראשונה שמנהיג יוצא רומניה פונה אלי בנושא זה, היכן הייתם עד עכשיו?
אלה הן רק מעט דוגמאות הממחישות את חוסר העניין של כמה בעלי תפקידים גבוהים. ביניהם יש דוגמאות חיוביות וכאן אני חושב על הגנרל מנדי מרון (ז"ל). יצרתי קשר איתו אחרי שפרש לגמלאות. בהזדמנות זו הוא אמר לי( "קראתי על עבודתו של התאחדות עולי רומניה, וכך למדתי כי אתה מתמודד עם בעיות העלייה הרומנית מכל נקודות מבט. נלחמתי בכל מלחמות ישראל, ותמיד הייתי גאה להיות גנרל רומני בצבא הישראלי. עכשיו, כשאני כבר לא בצבא, תחשוב שאני חייל פשוט ותגיד לי מה אני יכול לעשות בשביל העלייה שלי".
אבל אני רוצה לציין שמנהיגים אחרים הקימו קבוצות שונות ממוצא רומני שהתגלו כ"פטריות לאחר הגשם" ודבר לא השיגו מלבד לפלג בין הארגונים במקום להצטרף אלינו- ארגון יציג שקם בשנות ה-60, שנוכל להלחם יחד להשיג סוף סוף את הזכויות שמגיעות לניצולי שואה יוצאי רומניה וכלל אוכלוסיית הנזקקים.
שינוי החוק כמהגרים שהגיעו לפני 1953 מקבלים זכויות מסוימות שאינן מתקבלות על ידי מי שמגיע לאחר תאריך זה.
בעיה כואבת נוספת שמדאיגה אותנו במשך שנים היא התיקון לחוק שבו ניצולי שואה שהיגרו לפני 1953 קיבלו זכויות מסוימות, ואלה שבאו אחרי תאריך זה לא. הדבר נכון במיוחד לאלה שבאו מרומניה, שלא קיבלו את אישור ההגירה מהשלטונות הרומניים, עד שנות ה -60-70. רבים מאלו שביקשו הגירה חיכו במשך 10 שנים עם המטען שלהם. הם נרדפו על ידי המשטר הקומוניסטי, הם הוצאו ממקומות העבודה ומבתיהם ולבסוף, הגיעו לארץ הקודש.
למרות שהם סבלו את הרדיפות הנאציות ואת אלה שהיגרו לפני 1953, החוק הישראלי אינו מעניק להם זכויות זהות, לאחר קבלת אין ספור פניות בנושא
אני אתן דוגמה: בימים האחרונים, קיבלתי מכתב מגברת מרים שוורץ המספר לי את המצב הבא: יש שתי אחיות מרים שוורץ ורוזה לייבוביץ ''
רוזה עלתה ב -1950, ומרים ב -1960. שתיהן היו ובמשך שנתיים וחצי בטרנסניסטריה, אבל מרים לא מקבלת את אותן זכויות כמו רוזה.
בסיום המכתב, מרים שואלת אותי איך לפתור את המצב האבסורדי הזה, ואם אנחנו לא נעשה משהו בקשר לזה. תשבתי הייתה : כן, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. ארגנו מפקד (לראשונה בהיסטוריה של המדינה) של יוצאי רומניה. הטופס כולל גם כותרת המתייחסת לשנת ההגירה, דווקא כדי שיוכלו להעריך במדויק את מספרם של הבאים אחרי 1953 על מנת ליידע את הרשויות המוסמכות. אנו קוראים שוב בדרך זו לכל יוצאי רומניה , שעדיין לא השלימו את הטפסים, לעשות כן. ניתן לפנות לסניפים בערים שבהן אתה גר או ב- התאחדות עולי רומניה תל אביב, רח׳ אלכסנדר ינאי מס׳ 3. הועד המנהל של התאחדות עולי רומניה פנה לבית המשפט העליון, אשר בישיבתו מיום 12 באפריל 2015 החליט כי משרד האוצר יצהיר מדוע מי שבאו אחרי 1953 אינם מקבלים זכויות זהות. ייצג אותנו היועץ המשפטי- עו"ד חיים ינאי.
אף על פי שזו הייתה חובתם, אף מנהיג אחר של הארגונים השונים ממוצא רומני לא הצטרף אלינו בפעולה זו,לא יזמו,ולפחות ארגון אחד סרב בתוקף.
במשרד האוצר נמסר לנו כי אין לו תקציב בעבור הנושא הזה. הפעולה עוררה עניין רב בתקשורת הישראלית. תמונות של בית המשפט העליון, ביום השימוע, שודרו בטלוויזיה הישראלית. רואיינתי גם בתחנות טלוויזיה 1 ו -2, ששודרו באותו ערב.
השואה וזיכרונות התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה, התקופה הנאצית
בין הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק הוא -שמירה על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות. עם הזמן גיליתי שלמרבה הצער, אני היחיד שהרים את קולי נגד התפרצויות אנטישמיות ברומניה, כגון חילול קברים בבתי קברות יהודיים, מאמרים אנטישמיים בעיתונים שונים, ספרי תוכן אנטישמיים או קיומו של משרד של הלגיונרים בלב בוקרשט.
נציגי ההתאחדות עולי רומניה - השתתפו מדי שנה בהנצחת השואה הרומנית, המתרחשת ב- 9 באוקטובר כל שנה - תאריך שנקבע בחוק בשנת 2004 - ובהנצחת "רכבות המוות" ביאסי ובפרעות דורוהוי, שסימנה את ההתחלה של התקופה השחורה והטרגית של ההיסטוריה היהודית ברומניה.
הוזמנתי על ידי נשיא רומניה לישיבות המיוחדות שאורגנו לרגל יום השואה הרומני בפרלמנט, ובמקרה זה העלה את בעיית ההתפרצויות האנטישמיות וכיצד הן מסוכנות.
במגע מתמיד עם מר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל מכון "אלי ויזל" בבוקרשט, למדתי ממנו שבמרכז בוקרשט, ברחוב נגרוצי. 1, ליד גרה דה נורד יש, לא פחות, המשרד הלגיונית המרכזית עם פעילות יומית, שעות קבלת קהל ואת הדגל הלגיוני. צילמתי אותו.
בהיותי מוזמן לדבר בישיבה המיוחדת של הפרלמנט שאורגנה להנצחת השואה,לאחר שאחד מחברי הכנסת צעק לעברי שזה לא נכון ירדתי מהבמה וחילקתי 60 תמונות לחברי הפרלמנט הנוכחים בחדר והזמנתי אותם ללכת ולראות.
הידיעה על מותו של אלי ויזל הפתיעה אותי ברומניה. בהזדמנות זו, נתתי ראיון לעיתונאי רולנד קאטאלין פנה, שפורסם בעיתון ״האירוע היומי״ ושודר לרדיו רומניה. הדגשתי בראיון כי אני מתעניין במיוחד בניצולי השואה הרומנים החיים בישראל. בעיני, ניצולים אינם רק אלה שבמחנות הנאציים. בגיל שש גורשתי לטרנסניסטריה, עם משפחתי. ללא שם: אבא שלי ואחד האחים שלי נורה, תחת עיני, על-ידי החיילים של אנטונסקו ללא שום סיבה, לגטו ״מוגילב פודוסק״ גורשו 180,000 נפשות, 120,000 נותרו באדמות אוקראינה קבורים בקבר אחים.
אני מאוד מצטער על כך שאלי ויזל נפטר, פגשתי אותו בישראל, ופעמיים פגשתי אותו באושוויץ. אני חושב שבזכותו ממשלת רומניה הכירה בכך שהייתה שואה ברומניה.
השנה התקיימה ההנצחה הבינלאומית של קורבנות השואה ב -12 באפריל. בערב ה -11 באפריל נכחתי בטקס הפתיחה של הטקס הרשמי ב"יד ושם", ולמחרת, ב -12/04, מרצ''ל לייבוביץ '',- יו"ר הסניף הירושלמי, הניח זר פרחים
בשם התאחדות עולי רומניה.
הכספים שהתקבלו מקרן עמותת קריאטטה
בשנת : 2008-2010, ״התאחדות עולי רומניה״ קיבלה כספים מקרן קריאטטה ממכירה או חכירה של רכוש ציבורי שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי.. במקור, רכוש זה נקנה מתרומות של ההורים והסבים שלנו ואנחנו היורשים האמיתיים.
התקבלו בערך 12 מליון שקל
וחילקנו את הכסף ליוצאי רומניה נזקקים שעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי "ביטוח לאומי". הבקשות התקבלו על ידי יו"ר הסניפים, אשר ביצעו גם בדיקה ראשונה, ולאחר מכן נבדקו על ידי הוועדות הציבוריות שהוקמו על ידי ״התאחדות עולי רומניה״ ו אושרו על ידי הנהלת ההתחחדות
העובדה שגם היום, עם כל מאמצינו בעניין זה, לא קיבלנו שום הסבר להפסקת שליחת הכסף ,מדובר על רכוש של בערך 400 מיליון דולר.(מצ"ב טבלה מדף 10)
לאחרונה גברת. קולט אביטל מונתה לנשיאת קרן קריאטטה ואנחנו מקווים שהיא תפתור את הבעיה לאור העובדה שמר נחליאל דיסון-מנכ"ל איל"ר ומר שלמה גור-נציג התביעות אמרו שרק היא יכולה להביא לפתרון הבעיה.
פעולות הנשמה
מלבד הפעולות שאנחנו יוזמים כדי לשפר את המצב הכלכלי של יוצאי רומניה, אנחנו גם מתמודדים עם הנשמה.
אנו מארגנים טיולים במשך 3-4 ימים במקומות היפים ביותר במדינה במחירים הנמוכים ביותר ובתנאים הטובים ביותר, כך שכל המשתתפים מרגישים טוב, השאירו את דאגות היומיום בבית וחזרו לשאול מתי יהיה הטיול הבא
הפעולה האחרונה הייתה בעכו, שם , מעל 200 רומנים חגגו את עזיבת שנת2017 ואת הגעתה של שנת 2018.
אני מבקש לציין שלהצלחת הפעולות שנעשות בהתאחדות תורמים :שלמה אברמוביץ-מ"מ וסגן יו"ר, ד"ר נתן כהן-סגן יו"ר, אינג'' אליהו סכטר, מנכ"ל ,היועץ המשפטי -חיים ינאי, מוני שנשטיין, יו"ר ועדת הביקורת, נדיה קורץ - יו"ר ועדת הסיורים, סנדה פלר, יו"ר ועדת התרבות והדוברת, מזכירה ראשית- כוכי נוה מזכירה- רינה כץ, פעילת התנדבות לוצי דייוולד.
וכמובן גם - ליו"ר סניפים.
סניפים ללא מועדון
הבעיה היא תשומת הלב של ״התאחדות עולי רומניה״
בשל שכר דירה גבוה חלק של יו"ר ההתאחדות נאלצו לוותר על המועדון. היו"ר שומרים על קשר עם חברי הסניף בטלפון, נפגשים בבתי קפה שונים, ובחלקם פועלים גם מבתיהם.
הוועד המנהל מנסה להשיג מקום קבוע עבור סניפים אלה באמצעות
פגישות עם ראשי הערים של אותן ערים.
פורים ב״התאחדות עולי רומניה״
חג פורים הוא חגיגה עממית, עליזה וציורית כאשר אנו חוגגים את הצלת השמדת העם היהודי.
היום הזה נהפך למשתה גדול ליהודים בכל רחבי העולם. יש מסורת פורים של יהודים לבלות, אבל גם כדי לעזור לאלה
נזקקים
פורים באשדוד
סניף״התאחדות עולי רומניה״ באשדוד בראשותו של יו"ר - יהושע זונטאק- אירגנו מסיבת פורים באולם "בל מר" האלגנטי באשדוד . גב ''ברטה ושרה מטעם סניף אשדוד, בהנהגתו של ''הושוע זונטאק יו"ר הסניף, ארגנו את החגיגה בכישרון רב ובפעילות רבה. האוכל היה מצוין, המוסיקה טובה וכל האורחים נהנו לרקוד במשך שעות מן ההנהגה של ״התאחדות עולי רומניה״
השתתפו:
זאב שוורץ - יו"ר
שלמה אברמוביץ-מ"מ וסגן יו"ר ויו"ר סניף לוד
נתן כהן.- סגן יו"ר
אליהו סכטר – מנכ"ל
בנוסף לחברי ההתאחדות מאשדוד. השתתפו חברי הסניפים הבאים:
מנתניה, בראשותה של לוצי דיוולד,
רמלה - יו"ר רגינה בלומנפלד,
רחובות - יו"ר נתן גרינברג,
קריית גת - יו"ר קוקה רומשקנו
קריאת מלאכי - יו"ר שימי משה
בת ים - יו"ר רינה כץ
בנאום הפתיחה הקצר שלו, יו"ר -זאב שוורץ הדגיש :
"אנחנו כאן הלילה כדי לחגוג את החגיגה הגדולה של העם שלנו. אני מאחל לכם מסיבה יפה ואל תשכחו שאנחנו מושיטים יד מסייעת לכל הבאים מרומניה שאנחנו משרתים ".
ד"ר נתן כהן – יו"ר סניף באר שבע והנגב
סניף באר שבע והנגב הוקם לפני שנים רבות ומונה
כ- 5000 חברים. העיר היא התאומה עם העיר קלוז נאפוקה ברומניה.
בעיר באר שבע קיימת כיכר הנקראת על שם העיר התאומה
ברומניה. במסגרת שיתוף הפעולה תרם ד"ר נתן כהן לעיר דימונה
את העיר סינאיה כעיר תאומה.
בין הערים התאומות קיים שיתוף פעולה בתחומי החברה
והחינוך. סניף באר שבע מקבל סיוע בפעולות העשירות הן מ״התאחדות עולי רומניה״-
והן מהרשות המקומית.
ב26.02.2018 סניף באר שבע ונגב חגג בסלון "אופל" את חג הפורים באווירה עליזה, עם הרבה מוזיקה רומנית ומנות מסורתיות.
חגיגה זו הייתה חלק מסדרת החגיגות הישראלית המסורתית המתרחשת בסניף. וכמו כן חגגו את המעבר משנת 2017 לשנת 2018.
האסיפה הכללית ב -20 בפברואר 2018 התקיימה האסיפה הכללית של הסניף, בהשתתפות חברי ההנהלה והפעילים
ד"ר נתןכהן, יו"ר הסניף, הציג את דוח הפעילות לשנת 2017
אינג'' אליהו סכטר מסר את תוכנית הפעילות שלו לשנת 2018, הכוללת פעילויות מעניינות כגון: טיולים בארץ ובחו"ל, מפגשים עם סופרים רומנים, חגיגות של חגים מסורתיים ועוד.
סניף פתח תקוה - מוני שינשטיין - יו"ר
בפתח תקווה מתגוררים כ -3000 ישראלים ממוצא רומני. זה גם הדור הישן וגם צעירים רבים, עם הורים רומנים שנולדו בישראל.
במועדון הסניף מתקיימים אירועים חברתיים ותרבותיים, שבהם ראש עיריית איציק ברוורמן משתתף לעיתים קרובות בזמנו הפנוי.
העיר פתח תקווה תאומה לעיר בקו, העיר שבה נולד יו"ר- מוני שינשטיין.
בין הפעולות האחרונות אספר על : ביקור של קבוצת תלמידים מבקו בפתח תקווה "זה הפך למסורת בענף שלנו לארגן חילופי קבוצות נוער. צעירים ישראלים מבתי ספר תיכוניים בפתח תקווה יוצאים לרומניה ורומנים צעירים באים לבקר אותנו. ביקורים אלה נכללו בתוכנית הלימודים של פתח תקווה, במדעי החברה, ויכולים לשמש את התלמידים לבחינת הבגרות ".
העיר פתח תקווה היא העיר התאומה עם העיר בקו, העיר שבה נולד מוני שינשטיין יו"ר הסניף הזה, והתגורר עד תקופת ההגירה.
על פי המסורת, ביקור כזה מתרחש בימים אלה בפתח תקווה. קבוצת הילדים בראשות פרופ ''סטן גבריאל ופרופ'' אנקה רפירוי פרופ ''סטן גבריאל הוא חבר במועצת העירייה בקו והוא יוצר תוכנית החינוך לשואה, המקובלת על ידי ממשלת רומניה כחלופה לבחינת הבגרות. גב ''פרופסור אנקה רפירוי היא אחראית בתוך המועצה ליחסים רומניה ישראל.
קוקה רומשקנו י"ר ה״התאחדות עולי רומניה״ בקרית גת
קירית גת ממוקמת בדרום הארץ, 56 ק"מ מתל אביב ו -43 ק"מ מבאר שבע. יש בה מעל 50,000 תושבים
לפני שנים רבות ייצגה האוכלוסייה הרומנית אחוז רציני (20-30%) מאוכלוסיית העיר. עברו כבר שנים. חלקם זזו, אחרים כבר לא נמצאים בינינו, או שהם מבוגרים וחולים. עם זאת, ב- ״התאחדות עולי רומניה״ של העיר הזאת יש פעילות עשירה.
היו"ר קוקה רומשקנו היא אדם, בעלת קשרים רבים בעיר ובעלת יוזמה רבה.המארגנת טקסים, טיולים, וציון חגי ישראל. קיים שיתוף פעולה טוב עם העירייה. בחג הפורים שאורגן על ידי יו"ר סניף אשדוד,קוקה הגיעה עם 32 חברי סניף המתגוררים בקרית גת, באוטובוס שאורגן ע"י משרד ראש העיר,.עיר קטנה אבל עם אנשים אחד אחד ויו"ר "להוריד את הכובע בפניה
מרצ''ל לייבוביץ ''- יו"ר ה-״התאחדות עולי רומניה״ בירושלים
אחרי כמעט שלוש שנים של שיחות עם העירייה, באמצע דצמבר 2017, הצליח מר ליבוביץ לקבל משרד בבית העולים. המשרד מרוהט עם טלפון, , בכל פעם שיש לנו פעולה של יוצאי רומניה, המתגוררים בירושלים,ניתן להשתמש באולם החגיגי, המצויד במכשירי הקרנה, פסנתר, והגברה.
הפעולה הראשונה שארגנו הייתה חגיגת חנוכה בנוכחות קהל גדול.
Herşcovici הרב Lupeni אשר הסביר את החשיבות של החג הזה מ.
במהלך חודש פברואר קיימתי מפגש עם סופרים רומנים החיים בישראל, ובהם ד"ר מדלן דוידסון וד"ר פרנצ''סקה סטולרו, שקראו קטעים מהספרים שלהם, ואחריהם התקיימו דיונים.
-20 במארס 2018, ערב פסח, חגגנו את הרמת כוסית, בהשתתפות הרב יוסף ווסרמן, שאחרי השירות הדתי הסביר את משמעותו של החג, הציג סרט שנעשה ביאסי במהלך הנסיעה המאורגנת עם ילידי צפון מולדביה.
הספורט של לוד
את שלמה אברמוביץ'' פגשנו כאדם שעובד שנים בהתאחדות עולי רומניה כסגן יו"ר וכיו"ר הסניף של לוד, תפקידים שבהם היו לו הצלחות אינספור.
שלמה הוא בעל משפחה: בעל, אב לחמישה ילדים וסבא של 11 נכדים.
אבל שלמה גם ציין את עצמו בחיים הפוליטיים, החברתיים והספורטיביים של העיר שבה הוא מתגורר, לוד. הוא חבר מועצת העיר, שם הוא אחראי על נושאים כלכליים ועוסק בניצולי שואה. לא מזמן הוא מונה למנהל החברה הכלכלית של העיר לוד. אבל התשוקה האמיתית שלו הייתה ונשארה טניס שולחן. שלמה התחיל לשחק טניס בשנות העשרה.
ברומניה הוא היה אלוף נבחרת הנוער ״פוקשני״ ולאחר מכן צוות ״גאלצי״ המחוז. הוא עלה לישראל ב -1963 כשהיה בן 17.
בארץ החל לשחק במועדון הפועל לוד. עם הזמן, הוא הפך לשחקן מדהים ותרם, באמצעות המשחק שלו, כדי לקדם את צוות המחלקה .
לאחר שסיים את התיכון, הוא למד את שיעורי האימון במכון וינגייט, והיה במשך שנים רבות המאמן הראשי של המועדון לוד, שהכשיר עשרות אלופים. בין אלה את בנו איציק, שזכה באינספור אליפויות בארץ ובחו"ל.
כחבר ועדת ההוראה תרם רבות להקמת האקדמיה לנוער במכון וינגייט.
כחבר במועצה המקומית של העיר לוד, שלמה מקדם היום את הקמתו של מרכז הטניס הגדול ביותר בעיר, המבוסס בלוד, שיפעל מדי יום. כל כך הרבה צעירים יוכלו להכיר את הספורט הזה ולאהוב אותו
בנו המשיך את הקריירה של אביו שהוא התבגר.
אף פעם לא שמעתי את שלמה אומר: "הפסקתי לשחק כשהבן שלי הרביץ לי על האדמה". שלמה גאה מאוד בבנו, . כהוקרה על עבודתו לאורך השנים זכה שלמה אברמוביץ ''בפרס יקיר הפועל היוקרתי. ואנחנו גאים בשלמה ומגיע לו כל הכבוד!
הצטרפו אלינו לפייסבוק
Anunț important Facebook
este în lucru פייסבוק בעבודה APASATI News STIRI NOI, ACTUALE
SI IMPORTANTE
PENTRU NOI
DIN ISRAEL, ROMANIA
SI DIN INTREAGA LUME
Important
Materiale sunt primite
de la președinții de
filiale și colaboratori
și aprobate de Comitetul
Executiv.
Director general
Eliahu Sachter
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
